בואו נודה על האמת: רוב היום שלנו עובר בין מסכים, רשימות מטלות וחדשות שלא פוסקות. המוח שלנו נמצא במצב של "הישרדות דיגיטלית" – אנחנו מעבדים מידע, מגיבים ללחצים ושוכחים לרגע אחד פשוט... להיות.בתור מאמנת ויועצת, אני פוגשת לא מעט אנשים שמרגישים שהראש שלהם "מלא מדי". וכאן נכנס הקסם של המגע בחומר.
יש משהו כמעט היפנוטי במפגש שבין מכחול לעציץ חרס גולמי. כשאנחנו נוגעים בחומר, כשאנחנו בוחרים גוון ומניחים צבע על טקסטורה, קורה משהו מרתק במוח: רמת הקורטיזול (הורמון הסטרס) יורדת, והריכוז עובר מהדאגות של "מה יהיה" אל הרגע הזה ממש. הפסיכולוגיה קוראת לזה "Flow" – מצב שבו אנחנו כל כך שקועים בעשייה, שהזמן עוצר מלכת. זהו פסק זמן אמיתי למערכת העצבים שלנו.
בחיים בחוץ אנחנו נמדדים כל הזמן. בעבודה, בהורות, בציפיות מעצמנו. בסטודיו, מול עציץ החרס, החוקים משתנים. בסגנון האבסטרקטי שאני מלמדת, אין נכון או לא נכון. החופש הזה – פשוט להניח צבע, לראות איך הוא מתמזג, לשנות כיוון תוך כדי תנועה – הוא אימון מצוין בגמישות מחשבתית ובחמלה עצמית.
בסוף, מעבר לשקט הפנימי, יש את תחושת המסוגלות. הידיעה ש"אני יצרתי את זה". הוא לא רק עציץ יפה – הוא תזכורת פיזית על המדף לכך שגם בתוך הכאוס, אתם מסוגלים ליצור יופי, לצמוח ולהתרגש.
מתי בפעם האחרונה נתתם לעצמכם רגע כזה של ניתוק לטובת חיבור?אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לקחת נשימה עמוקה של צבע, הדלת של הסטודיו שלי בחיפה תמיד פתוחה (ויש גם ממ"ד, כדי שנוכל ליצור בראש שקט באמת).שלכם,ענת | אדמה וצבע
ענת 0523371065